ע"פ 2854/18

תקציר

לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא ובחינת חומר הראיות, נדחו שני הערעורים. המערער טען כי נוכחותם בזירות הפשע הייתה מסיבות תמימות ואינה קשורה לפעילות פלילית. עם זאת, בית משפט קמא מצא את המערער אשם כשותף לקשירת קשר פלילי. הראיות העיקריות כללו את עדותו של עד מדינה שהיה מעורב בעבירות וראיות נוספות המאששות כגון הודעות וואטסאפ ונתוני מיקום. המערער ערער על כך, וטען כי אין די ראיות והפרכות בעדותו שהעלו ספק סביר באשמתם. עם זאת, ערכאת הערעור סירבה להתערב בממצאיו העובדתיים והמהימנים של בית משפט קמא, שהתבססו על הערכה מקיפה של העדויות והראיות. נוכחותו של המערער באירועים הפליליים, כפי שבאה לידי ביטוי בשיחות הוואטסאפ ובהיעדר הסברים מהימנים למעורבותם, הייתה משמעותית. בית המשפט אף הדגיש את שקריו של המערער למשטרה, אשר סיבכו אותם עוד יותר בעבירות. בפרשת רידינג, הרשעתו של המערער התבססה בעיקרה על עדותו של עד שותף ושקריו במהלך חקירתו במשטרה. למרות טענות המערער לחפותו, מצא בית המשפט כי נוכחותם בזירה הייתה מכוונת וחלק מקנוניה. הושם דגש על אופיים האלים של האירועים הקשורים להפרות סדר ספורטיביות ועל הצורך בגישת ענישה מרתיעה. ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בגזרי הדין שניתנו, בהתחשב בכך שהם מאוזנים כראוי עם הנסיבות ועולים בקנה אחד עם מדיניות גזרי הדין במקרים דומים.