ה"פ 36789-02-11

תקציר

בבעלות העותרת נכס בבאר שבע, שלטענתם יש לו זכות גישה וחניה בדרך בלתי רשמית בשם רחוב הגפן, החוצה מקרקעין שבבעלות המשיב. העותרים מבקשים הכרה רשמית בזכות קדימה זו. המשיב רכש את הקרקע בשנת 2008 ובכוונתו לפתח אותה למתחם מסחרי גדול, שיחסום את הגישה לרחוב הגפן. העותרים טוענים כי הם עושים שימוש בזכות קדימה זו למעלה מ-30 שנה, ועל כן יש להם זכות סטטוטורית בה. המשיב טוען כי העותרים לא עשו שימוש בזכות במשך 30 שנה רצופות, וגם אם עשו כן, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לבטל את זכות ההנאה לאור הנסיבות. בית המשפט מוצא כי רק העותר 1 עמד בדרישת השימוש בזכות הקדימה במשך 30 שנה רצופות. יתר העותרים לא הוכיחו את טענותיהם. עם זאת, השופטת מסכימה עם המשיב כי זהו מקרה מתאים להפעלת שיקול הדעת לפי סעיף 96 לחוק המקרקעין, ומורה על ביטול זכות ההנאה, תוך שמירה על זכותה של העותרת 1 לתבוע פיצויים בגין כל נזק בר הוכחה. כן מורה השופט להעניק לעותר 1 סעד הצהרתי, תוך הכרה בזכות ההנאה במקרקעין של המשיב, כמפורט בעתירה, אך לא ניתן לרשמו בשל הנסיבות. העותרים 2 ו-3 דוחים את טענותיהם. על המשיב לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו של העותר 1, ואילו על העותרים 2 ו-3 לשלם שכר טרחה סמלי למשיב.