ע"פ 2243/91

תקציר

מדובר בשני ערעורים בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה. הערעור הראשון מוגש על ידי הנאשם, שהורשע בשוד של אישה בת 78, ונידון לחמש שנות מאסר. הנאשם טוען כי יש לבטל את הרשעתו בשל פגמים שנפלו בחקירת המשטרה ובטענות האליבי שלו. עם זאת, בית המשפט דוחה טענות אלה, וקובע כי הודעות המשטרה אמינות, וטענות האליבי אינן נתמכות וסותרות. בית המשפט דוחה גם את טענת הנאשמת כי זיהויה של הקורבן אותו לא היה אמין, ומציין כי תיאורה את התוקף תאם את הנאשם. בנוסף, בית המשפט רואה את הראיה המכרעת – גילוי טביעות אצבעותיו של הנאשם בזירת הפשע – כבלתי ניתנת להדחה, למרות סתירות קלות בדוחות, והסברו של הנאשם לנוכחותן אינו סביר. הערעור השני מוגש על ידי המדינה, המבקשת לגזור על הנאשם עונש מאסר ארוך יותר. המדינה מדגישה את אכזריות העבירה, את החבלות הקשות שנגרמו לקורבן ואת עברו של הנאשם בהרשעות פליליות, לרבות מעשי שוד קודמים. בית המשפט מסכים עם המדינה כי העונש שהוטל בתחילה היה קל מדי ומחליט להגדיל את תקופת המאסר לתשע שנים, לצד שנת מאסר על תנאי, שתוצאתה הכוללת עשר שנות מאסר. בית המשפט גם שומר על שנתיים וחצי מאסר על תנאי.