ע"א 5482/21

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המערערת לפסול את המשיב, תוך שהוא מדגיש כי טענות למשוא פנים אינן מבוססות. החשש הראשוני עלה מאמירה של בית משפט קמא במהלך הדיון, שם אמר השופט באופן מטאפורי לשני הצדדים כי הם "רצחו את ילדיהם" בשל התנהגותם השנויה במחלוקת. זה נועד להדגיש את ההשפעה השלילית של הסכסוך שלהם על ילדיהם, לא להציע הטיה. המערערת טענה כי בהמשך כיוונה השופטת הערה זו דווקא אליה, וטענה כי הדבר מעיד על משוא פנים. בנוסף, טענה כי בית המשפט הביע כוונה לצדד במשיב במהלך שיחה שלא לציטוט ותמך את טענותיה בפוליגרף ובתצהירים. עם זאת, הערעור נדחה בשל מחדל פרוצדורלי; המערערת לא העלתה את סוגיית הפסילה מיד לאחר שנודע לה על ההטיה הנטענת, אלא העלתה אותה רק לאחר שהמשיב דחה פשרה. צוין כי לא ניתן לעכב את טענות הפסילה ולהשתמש בהן באופן אסטרטגי. יתר על כן, בית המשפט מצא כי ההצהרה, אף שנוסחה בצורה גרועה, כוונה באופן שווה לשני הצדדים ולא הוכיחה משוא פנים. טענות פרוצדורליות אחרות של המערער יש להתייחס אליהן בהליך ערעור נפרד, ולא במסגרת בקשת פסילה זו. בסופו של דבר, הערעור נדחה, מבלי שנדרשו הוצאות נוספות בשל היעדר מענה מבוקש.