ת"א 17083-06-17

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד המועצה המקומית ראש פינה לאחר שלטענתו נגרם לו נזק כתוצאה מנפילה שנגרמה מבור ביוב מסוכן על מדרכה בתחום השיפוט של המועצה. התובע טען כי המועצה לא תחזקה את השטח הציבורי בצורה בטוחה, וכתוצאה מכך אירעה התאונה. הנתבעת הכחישה אחריות וחלקה על היקף נזקיו של התובע. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקיבל את גרסתה לאירועים כאמינה. נקבע כי פני השטח הלא אחידים של בור הביוב, עם הפרש גובה משמעותי ואבנים שבורות, היוו סכנה לעוברים ושבים. מיקום המפגע, בסמוך לכניסה לחניון סואן, הגדיל את הסיכון שכן תשומת הלב של הולכי הרגל התמקדה ככל הנראה בתנועת כלי הרכב. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעת לא נקטה אמצעים סבירים לטיפול במפגע ולכן קבע כי הם התרשלו. עם זאת, גם התובעת נמצאה אשמה קלה בכך שלא שמה לב למפגע, ורשלנותה התורמת הוערכה ב-10%. באשר לנזקים, מינה בית המשפט מומחה אשר קבע את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע. בסיס שכרה של התובעת נקבע על 10,000 ₪ ברוטו, והיא זכתה ב-85,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים, 11,625 ₪ בגין הפסדי פנסיה בעבר ובעתיד, 7,000 ₪ בגין סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד ו-2,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. בגין כאב וסבל נפסקו לתובע 20,000 ₪. בהתחשב באשמתו התורמת של התובע, סך הפיצוי שנפסק עמד על 113,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ והוצאות משפט בסך 5,000 ₪. הנתבעת, המועצה המקומית ראש פינה, חויבה לשלם סכום זה לתובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 9.1.2022.