ת"א 30826-02-18

תקציר

התובעת, I To Zed פתרונות גרפיים בע"מ (Ituzad), הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת, פלדמן חברה מחייבת בע"מ (מאירי), על סך של 170,140 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בגין סכומים שלטענת הנתבעת חייבת בגין רכישת ציוד היקפי ושירותים הניתנים על ידי התובעת. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת והגישה תביעה שכנגד על סך 1,850,000 ₪, וביקשה לחייב את התובעת בנזקים שנגרמו לה במהלך השנים עקב פגמים לכאורה בבתי הדפוס שמאירי רכשה מאיטוזאד, אשר שימשה בתקופה הרלוונטית כיבואנית הבלעדית של חברת קומורי היפנית, שייצרה את מכונות הדפוס. בית המשפט קיבל את טענת התובעת בחלקה ודחה את היתרה, והוסיף וקבע כי תביעתה שכנגד של הנתבעת וטענות הקיזוז שהעלתה הנתבעת בכתב הגנתה התיישנו. נמצא כי הנתבע אכן חייב לתובע 81,415 ₪, שכן חלק זה של החוב לא היה שנוי במחלוקת על ידי הנתבעת. באשר לחלק הנותר של החוב בסך 88,725 ₪, קבע בית המשפט כי התובעת עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה והוכיחה כי הנתבעת חייבת לה סכום זה, ולכן נטל ההוכחה עבר לנתבע. בית המשפט קיבל את תביעות הנתבעת לזיכויים בסך 42,382 ₪, ולפיכך הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 127,758 ₪. בית המשפט קבע, כי התביעה שכנגד ותביעות הקיזוז התבססו על אירועים שהתרחשו למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה שכנגד, ולפיכך הם מוגבלים בזמן על פי חוק ההתיישנות. בית המשפט קבע, כי טענת התובע ותביעתו שכנגד של הנתבע לא התבססו על אותו נושא ולא נבעו מאותן נסיבות, ועל כן סעיף 4 לחוק ההתיישנות, המונע טענת התיישנות כנגד תביעה שכנגד המקיימת דרישות אלה, לא חל במקרה הנוכחי. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבע כי סעיף 9 לחוק ההתיישנות חל על המקרה הנוכחי, לפיו תקופת ההתיישנות נספרת מיום הודאת הנתבע בזכותו של התובע, שכן לא נמצאה הודאה כזו. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעת כי נגרם לה נזק מתמשך, וקבע כי טענה זו, שלא נאמרה במפורש בכתבי הטענות, ממילא לא סייעה לנתבעת, שכן עילת התביעה לא חודשה בכל פעם שנגרם נזק נוסף לנתבעת בשל אותם פגמים במכונות שהיו קיימים מאז קבלתן. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 127,758 ₪ בגין החוב, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה, וכן שכר טרחת עורך דין ריאלי וסביר בסך 75,000 ₪ בגין התביעה והתביעה שכנגד, ו-75% מהוצאות התובע.