ת"א 58807-08-19

תקציר

התובע, שהגיש תביעה נגד שני נתבעים, ביקש להשיב סך של 140,000 ₪ שניתנו לנתבעת 1 במסגרת הסכם הלוואה ושותפות לפתיחת עסק לניקיון דירות. התביעה טענה להפרה יסודית של ההסכמים, מרמה והפרת חובת תום הלב מצד שני הנתבעים. בית המשפט קיבל את תביעת התובע כנגד הנתבע 1, שלא הציג כל ראיה או עדות, והורה לו לשלם לתובע סך של 144,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן הורה בית המשפט לנתבע 1 לשאת בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה נגד נתבע 2, ולא מצא כל ראיה להסכם או היכרות כלשהם בין התובע לבין הנתבע 2. טענות התובע בדבר רשלנות, התחזות והרחבת קשירת קשר נדחו אף הן, שכן הן היוו הרחבה של התביעה הראשונית. בית המשפט קבע, כי מעשיו של הנתבע 2 לא עלו כדי מרמה או רשלנות, שכן התובע היה מודע לכך שהחשבון בו הופקדו הכספים שייך לנתבע 2 והכסף הגיע ליעדו – הנתבע 1. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו בעניינו של הנתבע 2, ופסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים. לתובע זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי.