ת"א 6425/04

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בה תבע התובע, שמואל, את הנתבעים, ג'האב בנימין (בנימין), דוד בן נון, גבריאל ננקשווילי ורפי ננקשווילי, על כך שלא שילמו לו את המגיע לו ממספר עסקאות שעשו יחד. העסקאות המדוברות היו לרכישה ומכירה של טקסטיל, נעליים וקפה. האחים, גבריאל ורפי, לא הגישו כתב הגנה והשופט הוציא נגדם פסק דין. בנימין הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד וטען כי כל העסקאות נעשו בין חברות ולא בין יחידים, ולכן אין לטענותיו של שמואל בסיס. הוא גם טען מנגד ששמואל חייב לו 165,000 דולר שהלווה לו. השופטת בחנה את כל העסקאות המפורטות בתביעה ומצאה כי ההתקשרויות נעשו בין חברות ולא בין יחידים, וכי המסמכים שמסר שמואל אינם קושרים את בנימין לעסקאות. עוד קבע השופט כי עדותו של שמואל אינה עקבית ואינה משכנעת, וכי עדותו של עדיו לא שפכה אור רב על היחסים או העסקאות בין הצדדים. מאידך גיסא, גם עדותו של בנימין ושל עדיו לא הייתה מרשימה ובחלק מהמקרים סותרת. בסופו של דבר החליטה השופטת כי מאחר והעסקאות נעשו בין חברות, ואין ראיות לחוסר תום לב או להתנהלות בחוסר תום לב, יש לדחות את התביעה והתביעה שכנגד. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.