דנ"פ 2192/00
פסק-דין עליון
תקציר
בפסק הדין נקבע כי אכן מתקיימים יחסי פרוקסי בין בעל דין לבין עורך דינו המייצג בבית המשפט. אישורו בכתב או בעל פה של בעל הדין לעורך דינו לפעול בשמו אינו נדרש להיות במתכונת ספציפית ויכול להשתמע מהתנהלותו. במקרה זה, בעל הדין, דאלי, הסמיך באופן ברור את העותר לייצגו, שכן הצהיר בבית המשפט על רצונו להיות מיוצג על ידם. העותר, שהוא סניגור, מחויב אפוא להמשיך ולייצג את דאלי, שכן סניגורים, מרגע שהתמנו, אינם יכולים לפרוש מייצוג ללא אישור בית המשפט. זאת, על מנת להבטיח את תפקודה התקין של מערכת המשפט ועולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות של עורך הדין לנאשם וחובתו האתית כלפי בית המשפט. היעדר ייפוי כוח בכתב, במקרה זה, אינו שולל את תוקפו של הייצוג, שכן הייצוג עצמו לא היה שנוי במחלוקת. העתירה, שביקשה לערער על כך, נדחית אפוא.
חקיקה מקושרת
דנ"פ 2192/00 דורון נוי, עו"ד נ' אהרון אמינוף - שופט בית-המשפט המחוזי בנצרת, מדינת ישראל, אליאס דאלי (משיב פורמאלי), הסניגוריה הציבורית (משיבה פורמאלית), בבית-המשפט העליון, [9.4.2000], עליון (9.4.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.