ע"א 4224/99

תקציר

במקרה זה ערערו המערערים על החלטת מנהל ההוצאה לפועל בחיפה, אשר דחה את בקשתם לסגור תיק הוצאה לפועל בעילה של תביעה לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, בטענה כי הם פרעו את חובם במלואו. המערערים טענו כי הושגה הסכמה כי תשלום של 530,000 ₪ נועד לכיסוי כל חובותיהם ולא רק למימוש נכס משועבד. הם תמכו את טענתם בתכתובות שונות, כולל מכתב מיום 27.6.94, שלטענתם הצביע על הסדר סופי. עם זאת, ההוצאה לפועל ובא כוח המשיב עמדו על כך שהסכום ששולם נועד אך ורק לפדיון הנכס המשועבד ולא הסדירו את כל החובות. בית המשפט מצא כי המערערים לא הביאו ראיות ברורות להסכם מחייב כאמור מעבר לפדיון המשכון. היעדר תגובה מבא כוח המשיב לא היה די כדי לבסס הסכמה לתנאי הפשרה הנטענים. משכך, לא התקיים נטל ההוכחה הנדרש לתביעה לפי סעיף 19. בית המשפט, בהסכמתו עם החלטתה הראשונית של ההוצאה לפועל, הגיע למסקנה כי שתיקת בא כוח המשיב אין משמעותה הסכמה להסדרת החוב כולו. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו בתשלום הוצאות בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.