בש"פ 8437/04

תקציר

באוגוסט 2004 הוגש נגד המערער כתב אישום, המייחס לו מספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בכנופיה וניסיון שוד בכנופיה. המערער נעצר עד למשפט. עם זאת, בשל עיכוב תחילת המשפט מעבר ל-30 יום, הורה בית המשפט העליון על שחרורו. לאחר מכן הוקרא כתב האישום למערער, והתביעה פעלה למעצרו שוב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת התביעה, והמערער ערער על החלטה זו. הטענות העיקריות שהעלה בא כוח המערער היו כי גילו הצעיר של המערער, מעצרו הבלתי חוקי ושחרורם של נאשמים אחרים המעורבים בפרשה מצדיקים את שחרורו. בנוסף, טען בא כוח המערער כי לא ניתנה למערער הודעה מספקת על המועד החדש שנקבע להקראת כתב האישום, דבר שהביא לפגיעה בזכויותיו הפרוצדורליות. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור. בית המשפט קבע, כי זכויותיו המהותיות של המערער לא נפגעו, שכן נמסר לו כדין על המועד המקורי להקראת כתב האישום, ושינוי המועד שבא לאחר מכן אינו מחייב הודעה חדשה בכתב. בית המשפט הדגיש כי זכותו של המערער להתכונן למשפטו נותרה בעינה. זאת ועוד, בית המשפט הצדיק את מעצרו החוזר של המערער, בהתחשב בחומרתן של העבירות המיוחסות לו ובתפקידו המרכזי בהן. גילו הצעיר והמעצר הבלתי חוקי קיבלו את המשקל הראוי, אך הם גברו על הסיכון לשלום הציבור. בית המשפט דחה גם את טענת הקיפוח, וציין את עברו הפלילי העשיר של המערער ואת חלקו הבולט בעבירות הנוכחיות. לפיכך, הערעור לא צלח, והמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.