ת"פ 24759-10-21

תקציר

השופט פותח בביטול טענות הנאשם בדבר חוסר מודעות ואי ידיעת העובדות, וקובע כי הן לא הוגשו ולא נתמכות בראיות. השופט מדגיש כי טענות הנאשם סותרות את הודאותיו הקודמות ואת העובדות שהוצגו בכתב האישום המתוקן. השופט דוחה גם את בקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו, שכן הנאשם לא סיפק עילה קונקרטית לנסיבות מיוחדות, ונראה כי בקשה זו מונעת מהרצון לנהל משא ומתן על עונש קל יותר. בהתייחסו לגזר הדין מכיר השופט בחומרת העבירה, בהשפעתה על זכויות הפרט בקניין ובתחושת הביטחון הציבורית. הם לוקחים בחשבון גם את התכנון שהושקע בעבירה, את פוטנציאל הנזק ואת חלקו של הנאשם בה. השופט מציין את היעדר נזק ממשי משמעותי בשל היותה של העבירה ניסיון, והרכב משוחזר. כן נבחנות הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. השופט מדגיש את התכנון המוקדם, ההכנה והמעורבות של הנאשם באחרים, אך גם מכיר בכך שלא הוגש כתב אישום נגד המעורבים האחרים. השופט מוסיף ובוחן את מדיניות הענישה בעבירות דומות וקובע טווח ענישה הולם. לאחר מכן שוקל השופט גורמים מקלים ומחמירים שונים. אלה כוללים את הודאת הנאשם, הבעת חרטה, גילו ומצבו הבריאותי, המאוזנת אל מול עברו הפלילי העשיר, אי השתתפות בהליך טיפולי והיעדר חרטה אמיתית. לאחר שיקול דעת מעמיק, השופט מחליט כי עונש של 10 חודשי מאסר, יחד עם מאסר על תנאי נוסף וקנס, הוא ראוי. השופט מתייחס גם לאפשרות לערער על ההחלטה ולדרכי התשלום בגין הקנס שהוטל. פסק הדין נחתם בהדגשה כי גזר הדין ייכנס לתוקף באופן מיידי.