ת"א 1406/03

תקציר

פסק הדין עוסק בשני מקרים קשורים, ת"א 6088/03 ות"א 1406/03, הנובעים מסכסוך על הסכם שכירות בין השוכרים לבין המשכיר. בת"א 6088/03 תבע המשכיר את השוכרים וערביהם בגין דמי שכירות שלא שולמו וחובות נוספים שהיו חייבים לכאורה השוכרים במהלך אכלונם ולאחר שפינו את הנכס המושכר לפני תום התקופה המוסכמת. לטענת המשכיר, השוכרים היו חייבים דמי שכירות עבור ארבעת החודשים הנותרים של החוזה, וכן חובות עבור חשמל, גז וארנונה. בית המשפט פסק לטובת המשכיר והורה לשוכרים ולערבים שלהם לשלם ביחד ולחוד 7,599 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויבו השוכרים בהוצאות המשפט של המשכיר, בסך 300 שקל, ובשכר טרחת עורך דין בסך 1,140 שקל בתוספת מע"מ. בת"א 1406/03 הגישו השוכרים תביעה נגדית נגד המשכיר, בטענה כי נאלצו לפנות את חוזה השכירות בשל "בעיית טיק" שלא נפתרה והטרדה מצד גובי חובות שביקשו לשלם את חובו של המשכיר. הם תבעו פיצוי על הוצאותיהם המשפטיות ועוגמת הנפש. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיהם וקבע כי המשכיר לא הפר את הסכם השכירות וכי השוכרים לא ביטלו אותו כדין. בית המשפט הכיר בכך שאכן הייתה בעיה מזיקה, אך קבע שהיא אינה חמורה מספיק כדי להוות הפרה. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענות השוכרים בדבר התנכלות מצד האספנים אינן מפורטות דיין וכי המשכיר אינו אחראי לעניין זה. בסופו של דבר החליט בית המשפט כי השוכרים אחראים לתשלום דמי השכירות וחיובים נוספים כמפורט בהסכם השכירות עד תום התקופה. עם זאת, השופט פסק לדיירים הפחתה של 1,000 שקל בפיצוי בגין נושא המזיקים. הסכום הכולל שחבו השוכרים למשכיר חושב כ-8,599 שקל, ולאחר ניכוי הפיצויים הגיע לסכום סופי של 7,599 שקל. העתירה בת"א 1406/03 נדחתה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום כ"ה חשון תשס"ה (11.9.2004).