ת"א 7744-02-08

תקציר

בית המשפט פוסק לטובת התובע. אין חולק כי תאונת הדרכים של התובע, שהתרחשה ביום 3.11.06, מהווה תאונת עבודה, וכי הנכות הצמיתה שנגרמה כתוצאה מכך נקבעה על ידי הוועדה לביטחון לאומי בשיעור של 19% ביום 20.6.2007. דרגת נכות זו התקבלה אף היא על ידי הנתבע והיוותה את הבסיס לפיצוי ששולם לתובע. השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא האם קביעה זו מהווה "החלטה על פי דין" לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים, ממנה משתמע כי היא מחייבת, או שמא היא נופלת בגדרו של סעיף 6ב כאשר נקבעה דרגת נכות אחרת על ידי הוועדה הרפואית לעררים ביום 25.12.02, 2008. הקביעה האחרונה נטענת על ידי הנתבע כ"נכות על פי דין". בית המשפט קובע כי קביעת הנכות המקורית על ידי המל"ל ביום 20.6.2007 מהווה "נכות על פי דין" לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים, ועל כן היא מחייבת. החלטה זו לא שונתה בעקבות ערעור של התובעת, אשר בחרה למשוך את ערעורה, ובכך שמרה על ההחלטה המקורית. החלטתה המאוחרת של ועדת הערר נותרה בגדר חוות דעת ואינה יכולה להחליף את ההחלטה הראשונה. זאת ועוד, הנאשם לא קבע נסיבות חריגות המצדיקות הבאת ראיות הסותרות את קביעת המל"ל, כפי שמתיר סעיף 6ב במקרים מיוחדים. הנתבעת הסתמכה על הפער בין החלטות הוועדות, אך לא הצביעה על פגמים מהותיים בהליכים בפני הוועדות הרפואיות. בית המשפט קובע כי אין מדובר במקרה חריג ולכן דוחה את בקשת הנאשם להציג ראיות הסותרות את החלטת המל"ל. משכך, עומדת קביעת הנכות המקורית, והנתבע מחויב לשאת בהוצאות התובע בסך של 2,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום. אם לא ישולם בתוך פרק זמן זה, הסכום יצבור הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום החלטה זו ועד לתשלום במלואו. בית המשפט גם מבקש משני הצדדים להגיש חישובי נזק לפשרה פוטנציאלית.