הפ"ב 24395-01-14

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן) בבקשה לתיקון פרוטוקול** **הקדמה** ההחלטה דנן עוסקת בבקשה לתיקון פרוטוקול שניתן לו תוקף של פסק דין. הדיון מתמקד בשאלת סמכות בית המשפט לתקן פרוטוקול, ובפרט כאשר מדובר בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, ובנוגע לחריגות שחלו לכאורה בפרוטוקול. **עיקרי הבקשה והתנגדותה** המבקש (אלחלל) עותר לביטול החלטה קודמת שניתנה במעמד צד אחד, במסגרתה תוקן פרוטוקול בית המשפט. לטענתו, ההסכמה שניתנה בדיון נוגעת לסמכויות הבורר בהתאם להסכם כולו, ולא רק לסעיף 15 באופן מצומצם כפי שהמשיבים מבקשים לתקן. המבקש מדגיש כי בית המשפט מוסמך לתקן רק "טעות סופר", וכי שינוי הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין דורש הגשת תביעה חדשה. המשיבים (יונה ואח') טוענים כי בית המשפט מוסמך לתקן פרוטוקול במקרה של השמטה מקרית, וזאת מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הם גורסים כי סעיף זה גובר על תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, וכי בית המשפט אינו חייב לשמוע את עמדת הצד שכנגד במקרה כזה. לטענתם, המבקש עצמו אישר שההסכמה התייחסה באופן ספציפי לסעיף 15, וכי לא ניתנה הסכמה לתת לבורר סמכויות בהתאם להסכם כולו. **ניתוח משפטי** 1. **ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד:** השופטת רונן צודקת בקביעתה כי יש לבטל את ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד. נכון אמנם שסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט מעניק לבית המשפט סמכות לתקן פרוטוקול מכוח זיכרונו, גם ללא תגובת הצדדים, אך הדבר רלוונטי כאשר מדובר ב"השמטה מקרית" שהשופט זוכר. במקרה זה, הסתבר כי מדובר בבקשה שאינה מוסכמת, ולכן היה צורך לשמוע את שני הצדדים. הדבר תואם את העיקרון הבסיסי של זכות הטיעון. 2. **סמכות בית המשפט לתקן פרוטוקול:** * **"טעות סופר" מול תיקון מהותי:** המבקש טוען באופן נכון כי בית המשפט מוסמך לתקן רק "טעות סופר" (תיקון טכני קל). לעומת זאת, המשיבים מבקשים למעשה לפרש מחדש את הסכמת הצדדים, דבר שאינו בגדר תיקון טעות סופר, אלא שינוי מהותי. * **סעיף 81 לחוק בתי המשפט:** סעיף זה אכן מעניק לבית המשפט סמכות לתקן טעויות בפרוטוקול, ובפרט השמטות מקריות, מכוח הזיכרון שלו. עם זאת, כפי שצוין, הדבר תלוי בזיכרון של בית המשפט ובאופי ה"שגיאה". במקרה דנן, השופטת קבעה כי אינה זוכרת שהדברים שמבוקש להוסיף אכן נאמרו, ולכן המשיבים לא עמדו בנטל ההוכחה. * **תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי:** תקנה זו קובעת כיצד יש לנהוג כאשר צד מבקש לתקן פרוטוקול. היא דורשת בדרך כלל תגובת הצד השני. סעיף 81 לחוק בתי המשפט אינו מבטל באופן גורף את הצורך בתגובה, אלא קובע חריג כאשר מדובר ב"טעות של בית המשפט" או "השמטה מקרית". 3. **עקרון סופיות הדיון:** המבקש צודק בטענתו כי יש לנהוג זהירות רבה כאשר מבקשים לשנות הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. עקרון סופיות הדיון מחייב כי החלטות בית המשפט, ובכללן פסקי דין שניתנו בהסכמה, יהיו סופיות ומוחלטות. שינוי כזה, אם בכלל אפשרי, דורש הליך משפטי נפרד ומנומק היטב. 4. **הכרעה במחלוקת פרשנית:** השופטת רונן צודקת לחלוטין בקביעתה כי אין זה המקום לדון ולהכריע במחלוקת הפרשנית בין הצדדים בנוגע לכוונתם בהסכמה. הבקשה היא לתיקון פרוטוקול, ולא לפרשנות ההסכם או ההסכמה. בית המשפט אינו אמור, במסגרת בקשה זו, לקבוע איזו פרשנות נכונה יותר. **חידושים משפטיים** ההחלטה מדגימה מספר עקרונות משפטיים חשובים: * **איזון בין סופיות הדיון לבין תיקון טעויות:** בית המשפט מאזן בין הרצון לשמור על סופיות פסקי הדין לבין הצורך לתקן טעויות פרוצדורליות או טכניות. במקרה זה, הועדף עקרון סופיות הדיון, משלא הוכחה השמטה מקרית. * **חשיבות הליך הוגן:** ההחלטה מחזקת את החשיבות של זכות הטיעון וקיום הליך הוגן, בכך שהיא מבטלת החלטה שניתנה במעמד צד אחד במקרה בו הבקשה לא היתה מוסכמת. * **הגבלת סמכות בית המשפט:** בית המשפט מציג גבולות ברורים לסמכותו לתקן פרוטוקול, תוך הדגשת ההבחנה בין תיקון "טעות סופר" לבין שינוי מהותי או פרשני של הסכמה. **סיכום** ההחלטה לדחות את הבקשה לתיקון הפרוטוקול סבירה ועומדת בעקרונות משפטיים מושרשים. השופטת רונן פעלה כשורה בכך שביטלה את ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד, תוך שהבהירה כי לא הוכחה השמטה מקרית המצדיקה תיקון, וכן נמנעה מלהיכנס למחלוקת פרשנית שאינה בגדר סמכותה במסגרת בקשה זו. ההחלטה מדגישה את המגבלות על סמכות בית המשפט לתקן פרוטוקול, במיוחד כאשר מדובר בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין.