ע"א 2372/22

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה לעכב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט המחוזי הורה למבקש (הנתבע בתיק הראשון) לשלם למשיב (התובע) סכום כסף משמעותי כפיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. המבקש ערער על פסק הדין ובמקביל הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בבקשה לעכב את תשלום חלק ניכר מהסכום שנקבע עד להגשת הערעור. המבקש טען כי קיימים סיכויים טובים להצלחת הערעור, שכן בפסק דינו של בית המשפט המחוזי היו טעויות רבות בכל הנוגע לקביעת שכרו של המשיב, הקשר בין התאונה לעבודה בשעות נוספות והפיצוי בגין טיפול סיעודי. זאת ועוד, טענה המבקשת כי עלול להיגרם לה נזק כספי בלתי הפיך אם תשלם את מלוא הסכום ולאחר מכן תזכה בערעור, שכן ייתכן שהמשיב לא יוכל להחזיר את הסכום. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, תוך שהוא מצטט את הכלל לפיו על בעלי הדין לקבל את פירות ניצחונם בהקדם. כדי להצדיק שיהוי בביצוע, היה על המבקשת להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה וכי סיכויי ערעורה גבוהים. בית המשפט מצא כי המבקש לא עמד בנטל זה. טענתה כי המשיב לא יוכל להשיב את הכסף לא נתמכה בראיות קונקרטיות או בהתייחסויות להליך המשפט, למרות טענת המבקשת כי ניתן למצוא אינדיקציות רלוונטיות בתמלילי הדיון ובתצהיר המשיב. בנוסף, בית המשפט לא השתכנע מהטענה כי הסכום שנפסק למשיב הוא כה משמעותי עד כדי קושי בהשבתו. בית המשפט הדגיש כי נדרשות נסיבות חריגות המצדיקות עיכוב ביצוע פסק דין כספי, ובקשתו של המבקש לא עמדה באמות מידה אלה. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והמבקש חויב בכיסוי הוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.