ע"ע 1160-05-11

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית הדין המחוזי, שקיבל חלקית את טענות התובעת להפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי מחלה. המערער טען כי שגה בית הדין האזורי בקביעת תקופת העסקתו והיקף עבודתו. לטענת המערער, הוא החל לעבוד אצל המשיב בחודש מרץ 2004 ועבד במשרה מלאה, ועל כן הוא זכאי לסכום גבוה מזה שנפסק לו על ידי בית הדין האזורי. המשיב, לעומת זאת, טען כי המערער החל לעבוד בחודש יולי 2006 ועבד במשרה חלקית. בית הדין קיבל את הערעור במלואו בנוגע לתקופת ההעסקה, וקבע כי המערערת עבדה ממרץ 2004 ועד פברואר 2008. בית המשפט מצא כי בית המשפט המחוזי התעלם מסתירות מהותיות בגרסת המשיב ובעדויות העדים מטעמו, ולא נתן משקל ראוי לעדויות העדים מטעם המערער. בנוסף, בית הדין מצא כי ההנחה כי תלושי השכר שהוגשו שיקפו את הנתונים הנכונים לגבי תקופת ההעסקה הופרכה. באשר להיקף משרתו של המערער, הערעור התקבל בחלקו, ובית המשפט קבע כי המערער זכאי לשכר מינימום בהתאם להיקף עבודתו, שהוא שש שעות ביום ושישה ימים בשבוע, קרי 83.7% מהמשרה. עוד קבע בית המשפט כי המשיב לא הוכיח כי שולם למערער שכר מינימום מלא לו הוא זכאי. לפיכך, זכאית המערערת להפרשי שכר בסך 41,292.96 ש"ח, 12,162.90 ש"ח פיצויי פיטורים, 3,105.42 ש"ח הודעה מוקדמת, 5,796 ש"ח לפדיון חופשה ו-543 ש"ח לדמי מחלה. סכומים אלה יהיו צמודים ויישאו ריבית כנדרש בחוק מהמועדים הנקובים בפסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. המשיב חויב לשלם למערער 7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.