רע"א 11706/05

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם לטובת המשיבים. המחלוקת הראשונית נסובה סביב זכויותיהם של המשיבים במשק חקלאי ובנכס הנלווה אליו, אשר לטענתם מסרו באופן זמני לאגודה המבקשת בשל חוב. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי, נקבע כי המשיבים לא הבינו עד תום את המסמכים עליהם חתמו, לפיהם הם מוותרים על זכויותיהם לצמיתות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי העמותה ביצעה "אי סדרים חמורים" ולא חתמה כדין על מסמך הוויתור. כתוצאה מכך, נקבע כי המשיבים שמרו על זכויותיהם, והעמותה חויבה למסור דין וחשבון על הכנסות המשק. עמותת המבקשים ביקשה לערער על פסק דין זה לבית המשפט העליון, בבקשה לצרף ראיות חדשות. עם זאת, בית המשפט דחה בקשה זו, בנימוק של חוסר שקידה נאותה בהשגת הראיות במהלך המשפט הראשוני. הראיות הנוספות נגעו להסכמים עם צדדים שלישיים ופסקי בוררות של חברים אחרים, שבית המשפט מצא אותם בלתי רלוונטיים בשל נסיבות שונות. האגודה טענה כי המשיבים לא הוכיחו את טענתם כי נעשה להם עוול וכי הם מודעים לכך שאינם חברים עוד בעמותה. עם זאת, בית המשפט עמד על החלטתו והדגיש כי בתי המשפט הקודמים בחנו לעומק את העובדות והדין. באשר לראיות הנוספות, קבע בית המשפט כי ערעור דחייתה הוא ניסיון גלגול שלישי ולא שני, כפי שטענה העמותה. גם לגופה של הבקשה נמצא כי היא ספציפית למקרה ואין בה די כדי להצדיק התערבות נוספת. השאלה המרכזית מהם תנאים "קבילים" לפי סעיף 18 לחוק החוזים נבחנה לעומק על ידי בתי המשפט הקודמים ביחס לנסיבות הספציפיות, ומייתרת את הצורך בהמשך ההתערבות בערעור. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.