ת"פ 225/84

תקציר

הנאשמים הואשמו בפריצה, גניבה ונשיאת נשק שלא כדין, שהתרחשה בין התאריכים 20-24 באפריל 1984, במחסן במוסד קריית יערים בירושלים. הם פרצו למחסן כדי לגנוב אמצעי לחימה ותחמושת ונתפסו לאחר שנהג מונית דיווח כי ראה אותם סמוך למוסד ביום האירוע בחצות. בית המשפט הרשיע את שני הנאשמים על סמך מספר ראיות. ראשית, שבבי ברזל שנמצאו בנעליהם של הנאשמים היו דומים לאלה שנמצאו בזירת הפשע, מה שמעיד על כך שסביר להניח שהם היו נוכחים במהלך ביצוע העבירה. שנית, עד ראייה, נהג מונית, אישר כי ראה את שני הנאשמים בסמוך למוסד בסמוך לפריצה. שלישית, משיחה מוקלטת בין הנאשמים בעת מעצרם עלה כי הם מודעים לראיות נגדם וחששו מהנעליים שנעלו במהלך ביצוע העבירה. בנוסף, הנאשמים שיקרו לגבי מקום הימצאם ומסרו הסברים כוזבים, בניסיון להרחיק עצמם מהפשע. בית המשפט ראה בשקרים אלה אינדיקציה לאשמתם. כל ראיה, אף שהייתה נסיבתית, תרמה למסקנה הכוללת כי הנאשמים אשמים באישומים אלה. השופט הדגיש כי מומחים אינם צריכים לקבוע עובדות אלא לסייע לבית המשפט בהבנת הראיות. זאת ועוד, הכחשותיהם ושקריהם של הנאשמים חיזקו את החשדות נגדם. לפיכך הורשעו הנאשמים בפריצה, גניבה ונשיאת נשק שלא כדין.