מ"ת 9075-08-19

תקציר

הנאשם, המיוצג על ידי עורך דין, הגיש בקשה לפי סעיף 52(א) לחוק המעצרים לעיון חוזר בהחלטה לעצור אותו עד למשפטו בשל עובדות חדשות ושינוי נסיבות. טענתה העיקרית של ההגנה הייתה כי עדותו של עד המדינה מהווה כרסום משמעותי ומהותי בתשתית הראייתית עד כדי הטיית הכף לטובת הנאשם, ובכך מצדיקה שינוי בצו המעצר או בתנאיו. בית המשפט קבע כי עדותו של העד אינה מצדיקה בחינה מחודשת של מעצרו או תנאיו של הנאשם, שכן היא אינה מהווה חולשה ראייתית. מדברי העד, שנמסרו בהסכמת שני הצדדים, לא עולה כי הנאשם היה כפוף להנחיותיו של העד אלא להיפך: הנאשם הנחה את העד. העד אף אישר את מודעותו של הנתבע לפעילות העמותה ולתפקידו בה, לרבות הוצאת חשבוניות באמצעות חברות הרשומות על שם הנתבעת, שהיו חלק נפרד מהפעילות הארגונית. עוד מצא בית המשפט כי תפקידו של הנאשם בארגון, כפי שתואר על ידי העד, אינו שולל את מעמדו הנטען בארגון, מה גם שבכתב האישום תוארו הבדלים בין תפקידו של הנאשם לזה של נאשמים אחרים. עוד טענה ההגנה כי החברות הרשומות על שם הנאשם שוללות את ההסתרה הנדרשת להעמדה לדין לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. בית המשפט קבע כי לא מדובר בשינוי חדש אלא במיוחס לנאשם בכתב האישום, ושהותו של הנאשם בחו"ל, הקשורה לתפקידו בארגון, לא גרעה מאלמנט ההסתרה. באשר לטענות בדבר הסגרתו של הנאשם מספרד וההפרות הנטענות בהליך, קבע בית המשפט כי יש לברר אותן בהליך העיקרי, כפי שנקבע על ידי ערכאות גבוהות יותר בהחלטות קודמות. בית המשפט הדגיש כי ההחלטה האחרונה של בית הדין הלאומי הספרדי אינה מהווה תביעה חדשה או שינוי נסיבות. לבסוף, בית המשפט לא מצא סיבה לשנות את צו המעצר או להטיל תנאים מקלים יותר, בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות, עילות המעצר והתקדמות ההליך העיקרי. לפיכך נדחתה הבקשה לעיון חוזר, ותנאי מעצרו של הנאשם עד למשפטו נותרו ללא שינוי.