בש"פ 6455/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בערעור מעצר. המערער הורשע בשורה של עבירות, לרבות פריצה לרכב, גניבה, התנגדות למעצר והחזקת כלי פריצה, ומעצרו הוארך עד להמשך ההליכים. הערכאה הנמוכה יותר הורתה על שחרורו של המערער בתנאים מסוימים, לרבות מעצר בית בקהילה טיפולית. אולם, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו וקיבל את ערעורו של המשיב, והוביל את המערער להגיש ערעור נוסף. בפסק הדין נקבע כי אף שהמערער מהווה סכנה, עניינו חריג וראוי להזדמנות לשיקום מחוץ למעצר. השופט מכיר במאמציו הטיפוליים של המערער בעבר ובנסיבותיו הנוכחיות, ומסכים עם המלצת שירות המבחן לשחררו לקהילה טיפולית סגורה. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי תועלות השיקום עולות על הסיכונים, ומטרתן לתת למערער הזדמנות נוספת להימלט מאורח חייו הממכר. השופט מפנה את התיק בחזרה לבית משפט השלום לצורך קביעת תנאי שחרור הולמים, בהתחשב בצורך בהערכה מעודכנת של קליטת המערער בקהילה טיפולית. פסק דין זה מדגיש את האופי החריג של שחרור נאשם לשיקום לפני מתן גזר הדין, ואת השיקול הזהיר הנדרש במקרים כאלה, תוך הכרה גם ביתרונות הפוטנציאליים של גישה זו.