ת"א 39822-10-15

תקציר

התובעת תבעה את הקניון ואת חברת הניקיון שלו על נזקים לאחר שנפצעה מהחלקה על שלולית מי סבון מחוץ לקניון. הצדדים הסכימו כי יש לפצות את התובע אך חלקו על חלוקת האחריות. השופט קבע כי חברת הניקיון וחברת הביטוח שלה יפצו 70% מנזקי התובע יחד עם שכר טרחת עורך דין בסך 25 אלף שקל ואילו הקניון יפצה את 30 הנותרים. חברת הניקיון חתמה על חוזה עם הקניון בשנת 2006 אשר חודש אוטומטית מדי שנה והיה בתוקף בעת האירוע בשנת 2009. החוזה חייב את חברת הניקיון לספק לפחות שבעה עובדים בכל משמרת ולנקות את השטחים הציבוריים מחוץ לקניון השייכים לה. השופט הטיל על שני הצדדים את האחריות לאירוע. על הקניון, כבעלים וכמפעיל, הוטלה חובת זהירות כלפי לקוחותיו והוא השפיע על פעולות הניקיון בכך שקבע את היקף כוח האדם, סדרי העדיפויות והקצאת העובדים והחזיק ברשות פיקוח. מנגד, חברת הניקיון הייתה בעלת מומחיות מקצועית וזכות לבקש הגדלת כוח האדם ולפקח על התפעול, אך לא מימשה זכויות אלה. הנסיבות הספציפיות של האירוע, שכלל מי סבון לא נגרפים, הצביעו על רשלנות של שני הצדדים. השופט, אם כן, חילק את האחריות, בהתחשב בגורמים שהוזכרו לעיל יחד עם האשמה המוסרית והצדק של שני הצדדים.