ת"א 47154-06-14

תקציר

בית הדין החליט לדחות את בקשות שני הנתבעים לדחייה על הסף של הטענות נגדם. טענות הנתבע הראשון לדחייה נגעו לזכות התובעים לבסס את תביעתם על מסמכים מסוימים, היעדר עילת תביעה, שימוש לרעה בהליך שיפוטי, הפרת החלטות שיפוטיות, התיישנות על עילות תביעה והשתק שיפוטי. עם זאת, בית המשפט מצא כי השימוש שעשו התובעים במסמכים הנדונים כראיה, וכי שתי העילות לתביעה אכן צוינו בכתב התביעה המתוקן, כפי שאישר בית המשפט בהחלטה קודמת. כוונת התובעים להשתמש בחוות דעת מומחה כראיה צוינה אף היא ונחשבה תקפה. בית המשפט דחה גם את הטענות לפיהן התובעים ניצלו לרעה את ההליך השיפוטי בכך שהצטרפו לנתבע השני, וכי הייתה הפרה של החלטות שיפוטיות. באשר להתיישנות, מצא בית המשפט כי עילות התביעה כנגד הנתבע הראשון עדיין מצויות בגדר תקופת ההתיישנות, וכי טענות התובעים בדבר חוסר ידיעתם על רכישת הקרקע על ידי הנתבע השני תקפות, ובכך האריך את תקופת ההתיישנות והתיר את התביעה כנגד הנתבע השני. טענות הנתבע השני לפיטורים על יסוד היעדר יריבות, התיישנות, מעשה בית הדין, היעדר עילה וניצול לרעה של הצדק נדחו אף הן, שכן בית המשפט מצא כי טענות התובעים כנגד שני הנתבעים טעונות בירור לגופן. שני הנתבעים חויבו לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של התובעים, בסך 3,000 ₪ כל אחד, בתוך 30 יום.