ת"א 58074-09-19

תקציר

תובע תבע את הנתבע בגין אי פירעון 26 שיקים שנמשכו מחשבונו, בסך כולל של 130,852 ₪, שהוזמנו על ידי הנתבע ונמסרו לתובע. הנתבע טען כי השיקים נמסרו כבטוחה להסכמתו של התובע ללמד אותו להכין חומוס, ולשמור על סודיות המתכון, דבר שהנתבע לא עמד בו. לא היה חוזה כתוב בין הצדדים. התובע טען כי הנתבע קיבל את השיקים כתשלום עבור העברת ידע על מתכון החומוס המפורסם שלו, קשרים עסקיים וידע. בית המשפט בחן את הנסיבות שבהן הוצאו ההמחאות ומצא כי גרסאות הצדדים לאירועים שונות מאוד. לא הובאו ראיות התומכות בטענת התובע בדבר עסקה ספציפית, וסביר יותר להניח כי גרסת הנתבע לאירועים הייתה נכונה, בהתחשב בידידותם הקודמת ובנסיבות הוצאת השיקים. עם זאת, מאחר שגם הנתבע לא הביא כל ראיה להסכם הנטען, היה על בית המשפט להכריע בעניין על סמך הערכות. בהתחשב בהיעדר ראיות מוחשיות מצד התובע, השיהוי בהגשת התביעה ועקרונות תום הלב, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם לתובע סכום מופחת של 24,000 ₪, כולל מע"מ, ו-5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 60 יום. שני הצדדים נשאו באחריות שווה לכך שלא הסדירו את מערכת היחסים ביניהם באופן מפורש, ולנתבע הייתה ציפייה לגיטימית שהתובע ויתר על זכותו לתבוע, בשל השיהוי הממושך בהגשת התביעה. השופט הדגיש כי ההחלטה התקבלה על סמך התרשמות ותחושת צדק, בהיעדר ראיות משכנעות אחרות.