דב"ע נה/79 - 0

תקציר

במקרה משפטי זה, ביקש המערער להכיר באוטם שריר הלב שלו, שאירע ביום 11.2.92, כ"תאונת עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. אולם בית המשפט האזורי בנצרת דחה טענה זו, והוביל לערעור. בית המשפט הכיר בכך ש"אירוע חריג", ובפרט ויכוח סוער עם לקוח, התרחש ביום התקף הלב, המצדיק בדיקה נוספת של סיבתיות על ידי מומחה רפואי. ד"ר חורי, המומחה הרפואי, זיהה אצל המערער גורמי סיכון רבים למחלות לב, כגון עישון כבד, כולסטרול גבוה וכאבים קודמים בחזה, אשר תרמו באופן משמעותי לאוטם. המומחה סבר כי בעוד הטיעון הקשור לעבודה עשוי היה לשחק תפקיד, השפעתו הייתה "הרבה פחות" משמעותית מגורמי הסיכון הקיימים. הערעור התמקד בשאלה האם לטיעון היה קשר סיבתי מהותי להתקף הלב. המערער טען כי סמיכות הזמן בין הטיעון לבין האוטם מצביעה על סיבתיות. עם זאת, בסופו של דבר הסכים בית המשפט עם הערכת המומחה כי גורמי הסיכון הבריאותיים האחרים היו בעלי השפעה רבה יותר, והגיע למסקנה כי תפקיד הטיעון היה מינורי ואולי מקרי. לפיכך, הערעור נדחה, והאוטם לא סווג כתאונת עבודה, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי לעניין אירועים אלה.