ת"א 35688-05-14

תקציר

הנתבע ביקש מהתובעים להפקיד ערבות לתשלום הוצאותיו, תוך שהוא מציין את תקנות סדר הדין האזרחי וחוק החברות כצידוק שלו. הנתבע טען כי התובעים, המתגוררים בחו"ל ואין להם נכסים בישראל, מעלים ספקות כבדים לגבי יכולתם לפרוע לו אם יזכה בתביעה וייפסקו לו הוצאות. התובעים, בתגובה, טענו ליציבות כלכלית וטענו כי יעמדו בכל ההוצאות שיורה בית המשפט. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את הדין החל – המצדד בדרך כלל בנתבע במקרים בהם התובע שוהה בחו"ל וחסר נכסים בישראל – קבע כי על התובעים להעמיד ערבות להוצאות הנתבע. החלטה זו התקבלה למרות טענות התובעים לאיתנות פיננסית ולחוזק לכאורה של תביעתם. בית המשפט מצא את ראיותיהם למצבם הכלכלי בלתי מספקות ובלתי משכנעות, במיוחד נוכח הימנעותם מלהצהיר על נכסים כלשהם בישראל. יתר על כן, בית המשפט פקפק בהתחייבות התובעים לשלם את כל ההוצאות שהורו להם, תוך שהוא מציין את התנהלותם בהליכים קודמים. השופט קרשמרת הגיע למסקנה כי ערבות בסך 100,000 ש"ח תאזן בין זכות הגישה של התובעים לערכאות לבין זכותו של הנתבע להגנה מפני תביעות סרק. סכום זה הופקד בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אשר ניתן בהעדר הצדדים ביום 10.12.2014.