עת"מ 9641-03-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות עתירה המערערת על שלילת רישיון אקדח פרטי השייך לשוטר. העותר טען כי אין הצדקה לשלול את רישיונו, מה גם שהחזיק נשק משטרתי במסגרת תפקידו. עם זאת, בית המשפט מצא כי העתירה הוגשה מעבר ל-45 הימים שנקבעו לאחר קבלת ההחלטה, וכי ההחלטה עצמה הייתה סבירה בהתבסס על ראיות מנהליות שהוצגו בפני הגוף המנהלי באותה עת. הראיות הצביעו על מעורבותו של העותר בקטטה אלימה. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי החלטת הרשות המנהלית לשלול את הרישיון הייתה מוצדקת כדי למנוע התפרצויות אפשריות בכפרו של העותר, במיוחד בהתחשב באופי תפקידו ובמתחים הקיימים. השופט הדגיש כי סטנדרט ההוכחה בהחלטות מנהליות שונה מזה שבתיקים פליליים, והחלטת הגוף המנהלי התבססה על ראיות מספיקות שעמדו בסטנדרט המינהלי. בית המשפט הכיר בעברו הנקי של העותר ובזמן שחלף ללא כל אירוע של שימוש בנשק. לפיכך, בדחותה את העתירה, הורתה השופטת כי אם לא תסתיים החקירה ולא תתקבל החלטה על הגשת כתב אישום עד ליום 1.3.2011, תידון בקשתו של העותר לעיון חוזר ברישיון. כמו כן הונחו המשיבים להביא בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים בעת קבלת החלטתם. עד לקבלת החלטה סופית, יישאר אקדחו של העותר בידי המשיבים. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, ולא נפסקו הוצאות.