ת"א 19138-01-10

תקציר

סכסוך משפטי ארוך זה סובב סביב שני הסכמי מכר: האחד לנכס מגורים עם חריגות בנייה והשני לחנות עם מחסן צמוד. המוכרים, זגורי, תבעו את הרוכשים, טוטמה, על סך 200 אלף שקל, שהם יתרת התמורה עבור הבית שלא שולמה, לצד פיצויים מוסכמים בגין הפרת חוזה. טוטמה הגישה תביעה נגדית, בטענה כי זגורי לא גילה את אי סדרי הבנייה ותבעה פיצויים. התביעה שכנגד כללה גם אי התאמה בתיאור החנות, לפיה המחסן אינו בבעלות זגורי, וטוטמה דרשה פיצויים שונים. בית המשפט פסק לטובת טוטמה בכמה סעיפים. ראשית, נקבע כי זגורי ידעה על אי סדרי הבנייה טרם הסכם המכר אך נמנעה מלגלותם, דבר המהווה הפרה יסודית של החוזה, ולכן טוטמה זכאית לפיצוי מוסכם של 140,000 ₪ ללא כל הפחתה. שנית, טוטמה זכתה ב-50,000 ₪ כפיצוי על עלויות הסדרת החריגות והתאמת הנכס. שלישית, אי מתן היתר לחלונות משוריינים בחנות גרר פיצוי של 5,000 שקל. טוטמה זכתה גם ב-5,710 שקל בגין ליקויים בנכס. עם זאת, בית המשפט החליט שלא לפסוק לטוטמה פיצוי בגין "אי התאמת המכירה" לגבי החלק בנכס שנבנה בחריגה, שכן לא הוכח כי השימוש בנכס נפגע, והדרישה התבססה על חישוב אריתמטי פשטני. למרות פסיקות אלה, בית המשפט בחר שלא לחייב את טוטמה לשלם את מלוא הסכומים לזגורי. במקום זאת, הפיצויים המוסכמים שנפסקו בגין הנכס (בסך כולל של 145,710 שקל) קוזזו כנגד יתרת התמורה (200,000 שקל), כך שטוטמה חויבה בתשלום של 54,290 שקל בלבד. סכום זה, בצירוף פיצויים נוספים בסך 55 אלף שקל, הפרשי הצמדה וריבית, ישולם לזגורי כאשר ניתן יהיה להעביר את הזכויות בנכס. בנוסף, חויב זגורי לשלם לטוטמה הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עדים, ושכר טרחת עורך דין, בסך 22 אלף שקל. פסק דין זה מגיע לאחר הליך משפטי ממושך, שהתאפיין בניסיונות להכשיר את חריגות הבנייה, ומשקף את אכזבת בית המשפט מהתנהלות הצדדים, המאופיינת בחוסר יושר ובטענות מופרזות.