בר"ע 8269-01-17

תקציר

המבקש סבל מפגיעות עבודה ב"ישבן, בגב התחתון וביד ימין" והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כזכאי להטבות בגין נכות זמנית. ועדה רפואית לעררים העריכה את נכותה בשיעור של 20%. המבקשת ערערה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בטענה כי הוועדה לא קיימה את תנאי פסק הדין הקודם וביקשה כי עניינה יידון מחדש בהרכב אחר. בית הדין המחוזי דחה את ערעורה, והביא את המבקשת להגיש בקשה לחופשה כדי לערער על דחייה. המבקש טען כי הוועדה הרפואית לעררים לא שקלה כראוי או באופן סביר את חוות דעתו של רופא חיצוני, שאת ממצאיו הוועדה הייתה אמורה לשקול בהתאם לפסיקתו הקודמת של בית הדין האזורי. עוד טענה כי הוועדה הייתה מוטה וכי החלטתה אינה עולה בקנה אחד עם ממצאי בדיקת CT. עם זאת, השופט שבחן את הבקשה מצא כי הוועדה קיימה את הפסיקה הקודמת וכי החלטתה אינה בלתי סבירה או בלתי חוקית. השופט הסכים עם בית הדין המחוזי כי הוועדה פעלה כראוי ודחה את הבקשה, כלומר דינו של בית הדין האזורי עומד בעינו. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים וללא צווים בדבר הוצאות.