ת"ק 58632-01-24

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטענות והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים וקיבל חלקית את התביעה לפיצוי כספי. אין ספק, כי רכבו של התובע נתקל בבעיות משמעותיות, המחייבות החלפת מנוע פעמיים בתוך פרק זמן קצר. בא כוח הנתבעת הודה כי שורש הבעיה הוא פגם בייצור, שאינו עניין של מה בכך, במיוחד כשמדובר ברכיב חיוני כמו המנוע. תדירות ומשך השהות של הרכב במוסך היו חריגים לרכב חדש. בית המשפט לא קיבל את טענת הנתבעת כי מאחר שכל התיקונים בוצעו במסגרת האחריות, אין הם חייבים לפצות את התובע. מאחר שמדובר בפגם ייצור בחלק מרכזי ברכב, והוא גרם לתקלות מרובות שהצריכו שהייה ממושכת במוסך, הכיר בית המשפט בטענת התובעת לאי התאמה לפי סעיף 11(3) לחוק המכר. השופט הסכים כי רוכשי כלי רכב חדשים מצפים באופן סביר להימנע מביקורים תכופים במוסך וליהנות מתקופה של בעלות נטולת טרחה. גם תקדימים תומכים בדעה זו. למרות שהנאשמים ניסו לפטור את עצמם מאחריות על ידי נימוק האחריות, בית המשפט ראה בהם אחראים למכירת רכב לא תקין. טענות התובעת להוצאות נסיעה והפסד ימי עבודה לא התקבלו בשל היעדר ראיות מספיקות. עם זאת, השופטת פסקה לתובע 700 ₪ כפיצוי על הוצאות ההובלה אל המוסך וממנו. באשר לירידת ערך הרכב, בית המשפט הכיר בתביעת התובעת, למרות שלא הגיש חוות דעת שמאי, שכן היא נתמכה בראיות. השופטת הפנתה למספר מקורות שהכירו בירידת הערך שנגרמה כתוצאה מהחלפת המנוע ופסקו לתובע 3,500 ₪ בגין ירידת ערך זו. בנוסף, תביעת התובע בגין עוגמת נפש התקבלה, והנתבע חויב לשלם בגין כך 4,000 ₪. בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה בחלקה, והנתבע חויב לפצות את התובע בסך 8,200 ₪, לצד 500 ₪ הוצאות בסך כולל של 8,700 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, ולאחר מכן יצטברו לו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. על פסק הדין ניתן לערער בבית המשפט המחוזי מרכז, לוד, בתוך 15 יום.