ת"פ 61104-11-14

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה על סעיף 332(3) לחוק העונשין בכך שהשליך חפצים לנתיב תנועה מגובה של 20 מטרים בארבעה מועדים שונים. נקבע כי מדובר באבנים, אותן הרים הנאשם מהקרקע והשליך לעבר הכביש בכוונה לגרום נזק לכלי רכב. התנהגות זו מהווה סיכון חמור לחיי אדם ולרכוש. העונש המקסימלי על עבירה זו הוא 20 שנות מאסר. בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי חיפש מתכת ותחת זאת מצא כי הראיות שהוצגו, לרבות מיקום האירוע, הצביעו על יידוי אבנים. השופט הדגיש את חומרת העבירה, במיוחד לאור החזרה על המעשה, וההשלכות האפשריות של זריקת חפצים לעבר תנועה במהירות גבוהה. התביעה הציעה עונש של 12-36 חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה לקצר את תקופת המאסר, תוך שימת דגש על רמת ענישה נמוכה יותר במקרים דומים. השופט הפנה לפסיקה קודמת בת"פ 29572-08-13, אשר התווה טווח ענישה של 8-24 חודשי מאסר בגין עבירה זו. בהתחשב בהרשעותיו הקודמות של הנאשם בתקיפת והפרעה לשוטר, גניבה ופריצה, השופט הציב את הנאשם בטווח זה. השופט התייחס גם לפרק הזמן הקצר שבין שחרורו של הנאשם מהכלא לבין ביצוע עבירה זו. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, החל מיום מעצרו. כמו כן נמסר לנאשם על זכותו לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.