ב"ש 4529/05

תקציר

התיק סובב סביב 1500 כרוזים שנתפסו על ידי המשטרה מביתו של המערער, אשר הכילו מה שהמשיב ראה כדברי שנאה שהופנו כלפי שופטי בית המשפט העליון, יחד עם דיסקים ומסמכים הקשורים להדפסתם. כחצי שנה לאחר התפיסה, הגיש המשיב בקשה לחילוט חפצים אלה לפי פקודת סדר הדין הפלילי. בית משפט השלום הורה אמנם על החזרת הכרוזים למערערים, אך גם אסר על הפצתם. על החלטה זו ערערו שני הצדדים. הכרוזים המדוברים, הדומים לעיתונים, מכילים ביקורת על פסיקת בית המשפט העליון בפרשת דמיאניוק, ובהם דף עם רקע אדום, צלב קרס הפוך ותמונות של חמישה שופטי בית המשפט העליון. בית משפט קמא הצדיק את איסור ההפצה בשל אופיים הפוגעני של הכרוזים. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת המערערים, בקובעה כי התוכן הביקורתי, פוגעני ככל שיהיה, מוגן תחת חופש הביטוי, במיוחד כאשר החזקת הכרוזים עצמה אינה בלתי חוקית. יתר על כן, סמכותו של בית המשפט לתפוס חפצים אינה משתרעת על הגבלת השימוש בהם לאחר שהוחזרו. בכך בוטל האיסור על הפצת הכרוזים, ללא כל בסיס חוקי. עם זאת, פסיקה זו אינה משקפת כל דעה לגבי ההשלכות האפשריות של חלוקה כזו או חוקיותה בעבירות אחרות כמו ביזיון בית המשפט.