עמ"נ 3136-05-19

תקציר

פסק הדין עוסק בשני ערעורי בחירות על תוצאות הבחירות לכנסת ה-21, שהתקיימו ב-9 באפריל 2019, ובפרט על חלוקת המנדט העודף השביעי. המערערים ביקשו לבדוק קלפיות נוספות מעבר לאלה שכבר נבדקו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. בית המשפט היה צריך לקבוע אם יש לו סמכות להורות על בדיקות כאלה ואם כן, האם יש עילה לעשות כן במקרה זה. בית המשפט קבע, כי אכן נתונה לו הסמכות לדון בבקשות לעיון בחומרי בחירות במסגרת ערעור בחירות, כאמצעי בקרה לבירור תוצאות הבחירות. סמכות זו מקבילה לזו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. עוד קבע בית המשפט כי נסיבותיו הייחודיות של המקרה מצדיקות בדיקה מצומצמת ומצומצמת של קלפיות נוספות. בית המשפט ביסס החלטה זו על כך שהמערער ביקש בדיקות לפני הגשת ערעורו אך הוועדה לא השלימה אותן בשל אילוצי זמן, וכי למערערים המתנגדים היה זמן רב יותר לבקש בדיקות ואכן עשו כן. בית המשפט התיר הן למערער והן למערערים המתנגדים לבדוק 50 קלפיות כל אחת, בנוסף לאלה שכבר נבדקו על ידי הוועדה. כמו כן, היא אפשרה בדיקה של 10 הקלפיות שהוזכרו בערר העיקרי ושל תחנות נוספות שהוזכרו בתשובה המקדמית. החלטה זו היוותה מיצוי של כל הבקשות בנוגע להיבט הכמותי של הבדיקות. עוד החליט בית המשפט כי מהות הבדיקה תוגבל לגיליונות ספירת הקולות ולפרוטוקולים של ועדות הקלפי, ולא לפתקי הצבעה או חומרי בחירות אחרים, אלא אם תוגש בקשה נוספת על ידי מי מהצדדים. פסק דין זה מדגיש את הצורך בפתרון מהיר של ערעורי בחירות כדי לשמור על יציבות וודאות בתוצאות הבחירות, תוך הקפדה על התייחסות ברורה לטענות הצדדים בנוגע לתוצאות אלה.