ת"א 36309-03-11

תקציר

העותרים הגישו עתירה לביטול צו שהוציא המשיב, המחייב אותם לפנות את מקרקעי הציבור שלטענתם תפסו שלא כדין. העותרת טוענת כי רכשה את הקרקע האמורה כדין בשנת 1961 והיא מחזיקה בה מזה כחמישה עשורים. עם זאת, המשיב טוען כי העותר ביצע פלישה לאחרונה לקרקע באמצעות הקמת שער וגדר. המשיב הוציא את צו הפינוי מבלי שנתן לעותר הודעה מוקדמת או הזדמנות להשמיע את טענותיו, דבר המהווה עבירה על חוק מקרקעי ציבור. בית המשפט מוצא כי המשיב לא ערך בירור יסודי של הנושא ולא נתן לעותר הזדמנות לטעון את טענותיו, דבר שהוא דרישת יסוד בחוק. בנוסף, קיימת עמימות באשר לזכויות העותר במקרקעין ולמועד הפלישה הנטענת, אותה לא ניסה המשיב לברר. הצו מעורפל גם בהגדרת גבולותיה המדויקים של הקרקע לפינוי. אשר על כן, בית המשפט פוסק לטובת העותר, ומכריז על צו הפינוי כבטל. פסק דין זה אינו קובע את זכויותיו החוקיות של העותר במקרקעין. המשיב חויב לשלם לעותר הוצאות בסך 15,000 ₪.