בש"פ 1050/24

תקציר

בית המשפט בחן את הערעור שעניינו עבירות הנשק של המשיב, הנושאות חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, ולפיכך ברירת המחדל היא מעצר. פסיקה עקבית תומכת בכך שבשל המסוכנות הטמונה בעבירות כאלה, חלופות מעצר הן רק לעתים רחוקות מספיקות, אלא בנסיבות חריגות. בית המשפט ציין כי מעורבותו של המשיב, לרבות הצעה והצגה של רשימת כלי נשק בביתו, מצביעה על מעורבות עמוקה בסחר בנשק, ההופכת חלופות לבלתי מספיקות. בית המשפט לא מצא הבחנה משמעותית בין תפקידי המשיב ואחיו הנתבע השותף, למרות נוכחותו החלקית של המשיב בפגישה. אורח חייו הנורמטיבי טרם מעצרו לא היה בו די כדי להצדיק את שחרורו. המלצת שירות המבחן לאמצעי חלופי, אף שנשקלה, לא הייתה מחייבת, במיוחד נוכח חששותיו מנטייתו של המשיב לכופף את החוק ומפוטנציאל להפרת חוק בעתיד. היבטים שליליים אלה הכבידו מאוד, והביאו את בית המשפט למסקנה כי לא ניתן למתן את הסכנה הנשקפת מהמשיב באמצעות פיקוח אלקטרוני או מעצר חלופי. משכך, הערעור התקבל, והמשיב חויב להישאר במעצר עד לסיום ההליכים.