ת"א 666/97

תקציר

התובע, איש עסקים שבבעלותו שלוש תחנות דלק, תבע את הנתבעת, חברה המספקת מוצרי נפט, על כך שהכריזה על הסכמי האספקה הבלעדיים ביניהן כמגבילים ולכן בטלים ובלתי ניתנים לאכיפה. התובעת ביקשה גם סעד כספי בדמות רווחים ישירים שהפיקה הנתבעת מההסכמים, ומתן חשבונות בגין סכומי המכירות והתמורה. הנתבעת, לעומת זאת, תבעה תביעה נגדית לקיזוז, וטענה כי שווי השקעותיה בתחנות הדלק של התובעת עלה על הסכום ששילמה התובעת ביתר. בית המשפט מצא כי טענת התובע לא התבססה על נימוקים מספיקים. ראשית, תביעת הנזיקין לפי חוק ההגבלים העסקיים נדחתה מאחר שהתובע היה גם עוולה ולא יכול היה לטעון בגין עוולה שביצע בעצמו. שנית, גם התביעה בגין הפרת חוזה או חובה חקוקה נדחתה מאחר שההסכמים היו לגיטימיים וזכותו של התובע לחוזה חופשי לא נפגעה. שלישית, תביעת ההשבה לפי חוק מס הכנסה נדחתה מאחר שהעניין הוסדר בחוק החוזים, אליו התובעת לא התייחסה. גם טענת התובעת לא הייתה מספקת, שכן היא לא ציינה את הוראות החוק המתאימות והייתה עמומה יתר על המידה. באשר לתביעתו שכנגד של הנתבע, קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח כל עילה לתביעתו, ומשכך אין צורך לדון בתביעה שכנגד לקיזוז. כמו כן חויב בית המשפט בתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 100,000 ₪. פסק הדין ניתן בנוכחות התובע ובאי כוח הצדדים.