ת"א 56661-10-18

תקציר

לבית המשפט סמכות ליתן צו מניעה זמני במקרה זה, למרות חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, שכן התביעה חורגת מתחומו של החוק, והסמכות להוציא צווי מניעה במקרים כאלה נתונה לבית המשפט האזרחי. המבקשים הוכיחו טענה לכאורה, והפרסום המדובר מהווה לכאורה לשון הרע, בניגוד לחוק איסור לשון הרע ולחוק הגנת הפרטיות, ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אביהם של המבקשים, שתמונתו מופיעה בפרסום לצד זו של המבקש, אינו איש ציבור, והפרסום אינו משרת עניין ציבורי כלשהו; במקום זאת, היא גורמת נזק נפשי למשפחתו של המבקש. בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן הנזק שנגרם מהפרסום הוא בלתי הפיך, והסרת הפרסום לא תגרום נזק בלתי מידתי למשיבים. יתר על כן, אופיו של הפרסום ועיתויו במערכת הבחירות הביאו לכך שהחלטה לאחר הגשת כתב תביעה תהיה בטלה. השיהוי של המבקשים בהגשת הבקשה לא פגע בסיכויי ההצלחה, ובית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המשיבים לחוסר תום לב מצד המבקשים. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני מתקבלת, והמשיבים מצווים להסיר את הפרסום עד למועד שנקבע, תוך פסיקת הוצאות למבקשים.