בש"פ 2311/20
החלטה עליון
תקציר
המבקש הורשע בבית משפט השלום בירושלים בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף, הודה באישומים ונידון לשישה חודשי מאסר. הן המבקש והן המשיב ערערו על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 30.6.2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורם. בהמשך, ניסה המבקש לעכב את מאסרו אך ללא הצלחה, כאשר השופט י' קרא דחה את הופעתו של המבקש פעמיים, ולבסוף דחה הארכה נוספת ביום 24.3.2020. המבקש החמיץ את המועד החוקי בן 45 הימים להגשת ערעור בהליך פלילי, כפי שנקבע בחוק סדר הדין הפלילי, שהיה אמור להיות מוגש עד ליום 8.9.2019. לבסוף הגיש בקשה להארכת המועד ב-29 במרץ 2020, באיחור של כמעט שבעה חודשים, בטענה לחוסר ידיעה על זכותו לערער ועל סוגיות הקשורות למצבו הרפואי ולייעוץ משפטי קודם. למרות יכולתו של בית המשפט להעניק ארכות מועדים בתיקים פליליים, נדרשת לו "סיבה מהותית ומספקת" לכך. השופט מצא כי הסבריו של המבקש אינם מספקים, שכן הוא לא הוכיח בדיקת נאותות או הוכיח כאשר התקשר עם עורך דינו הנוכחי. נוכח השיהוי המופרז ואופי הבקשה לערעור "גלגול שלישי", לא מצא בית המשפט טעם רב במתן הארכה. כתוצאה מכך, הבקשה להארכת מעצר נדחתה, והבקשה הנלווית לעיכוב ביצוע נדחתה. השופטת שרית עבדיאן מסרה את ההחלטה ב-30 במרץ 2020.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2311/20 שלמה בן לולו נ' מדינת ישראל, עליון (30.3.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.