ת"א 16888-11-09

תקציר

בית המשפט מינה מומחה רפואי להערכת נכויותיו של התובע, וייחס 10% מהן לתאונה בשנת 1992 ו-50% למצב קודם. עוד קבע המומחה כי תאונות מאוחרות יותר בשנת 1997 לא החמירו את הנכות. מאחר שהתביעה הוגשה בסמוך לתום תקופת ההתיישנות, דן בית המשפט בבקשת התובע לחידוש ההליכים. עם זאת, היא נעשתה לאחר שתקופת ההתיישנות כבר חלפה, ובית המשפט לא ראה סיבה מדוע עורך דינה של התובעת היה צריך לנהוג אחרת. גם התביעה נגד עורך הדין על כך שכביכול לא טיפל בתביעת התובע כראוי נדחתה מאחר שהתובע לא הוכיח כל נזק שנבע ממעשיו של עורך הדין או מהיעדרם. זאת ועוד, התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שנסיבות התאונה יצרו אחריות לחברה בה עבד. התובע גם לא הוכיח הפסדי שכר או קשר סיבתי בין התאונות לבין סיום העסקתם. בסופו של דבר, הן התביעה הראשונית והן התביעה שכנגד נדחו ללא צו להוצאות. החלטה זו התקבלה ב-24 ביוני 2014.