עמ"נ 16290-03-16

תקציר

טענת המערערת, שעניינה אי הסדרת חובות העמותה, נעדרת שחר על פי חומר הראיות. המערערת לא הביאה כל ראיה משכנעת לכך שהביקורת הפיננסית הושלמה וכל החובות סולקו. זאת ועוד, נדחתה טענת המערערת כי האגודה התכוונה להסדיר את חובותיה ועשתה מאמצים לשם כך. בית המשפט מצא כי הניסיונות להסדיר את החובות נעשו רק לאחר שבקשת הרישיון של המערערת נדחתה, דבר המעורר ספק בכנותם וקושר אותם להקמת הגוף המערער. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי לא הייתה זהות בין העמותה לבין המערער. הראיות שהוצגו, לרבות מעורבותו של מר פאור, הכתובת המשותפת וחוזי החכירה, הצביעו על קשר הדוק בין שני הגופים. בית המשפט תמך בהחלטת ועדת הערר, שהתבססה על הנמקה מפורטת ובחינה מעמיקה של הטענות והראיות. סיווגה של בקשת הרישיון כבקשה חדשה או כבקשת העברה לא היווה גורם מכריע, שכן בית המשפט אישר את החלטת הוועדה כי זיקתה של המערערת לעמותה, שלה יתרת חובות, מצדיקה את דחיית בקשת הרישיון. סירוב זה עולה בקנה אחד גם עם חובתו של המשיב להבטיח את יציבותם הפיננסית של מוסדות החינוך. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת המערערת בדבר שיהוי בלתי סביר בהליך קבלת ההחלטות של המשיב. החלטת המשיב התקבלה בתוך פרק זמן סביר, בהתחשב במידע שהתבקש מהמערערת והתקבל בחודש אוקטובר 2015. בהיעדר טעמים משכנעים להתערב, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשאת בהוצאות המשיב.