ת"פ 54919-07-20

תקציר

הנאשם הודה באישום של חבלה חמורה במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה על גזר הדין. האירוע התרחש ביום 13.7.2020, כאשר הנאשם והמתלונן, שהיו קרובי משפחה, נקלעו לעימות על מגרש חניה. הוויכוח הסלים לעימות פיזי בין אביו של הנאשם למתלוננת. הנאשם, שסבר כי אביו מותקף, הצטרף לקטטה ויידה אבן לעבר המתלונן, פגעה בו בפניו וגרמה לו לחבלות משמעותיות. המדינה ביקשה לגזור עונש של 2.5 עד 4.5 שנות מאסר, תוך הדגשת תפקידו של בית המשפט בהרתעת אלימות והדגשת מקרים דומים עם עונשים דומים. ההגנה, לעומת זאת, טענה לעונש קל יותר, תוך שהיא מציינת את היעדר עברו הפלילי של הנאשם, חרטה וסליחה של המתלוננת. הם ביקשו מאסר על תנאי או עבודות שירות, והציגו מקרים עם עובדות דומות שהביאו לעונשים צנועים יותר. בית המשפט, לאחר ששקל את הראיות והמסמכים שהוגשו משני הצדדים, קבע את טווח הענישה המתאים להיות 12 עד 40 חודשי מאסר. בהתחשב בהיעדר עברו הפלילי של הנאשם, תסקיר המבחן החיובי ברובו ונסיבות המקרה, גזר בית המשפט עונש מתון של 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי הימים שכבר ריצה, ו-9 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הוטל על הנאשם לשלם קנס בסך 3,000 ₪. בית המשפט הדגיש את זכות הערעור בתוך 45 יום וסיים במתן פסק הדין שלא בנוכחות הצדדים ביום 21.4.2021.