ע"א 360/77

תקציר

פסק הדין עוסק בחלקת אדמה בנצרת הנמצאת בהליכי הסדר ואינה רשומה בספרי העיזבון. המערערים, ילדיו של המנוח נעמן חמתי, טענו כי הם והמשיב, דודם, הסכימו לחלק את החלקה, כאשר החלק הצפוני עובר למשיב והחלק הדרומי למנוח. הקמת מבנה בחלקה הדרומי של החלקה על ידי המשיב נתפסה על ידי המערערים כפגיעה בזכות החזקה והקניין שלהם, והביאה אותם לתבוע צו מניעה להפסקת ההפרה. הערכאות הנמוכות דחו את טענות המערערים, תוך הסתמכות על סעיף 7 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, האוסר על הליכים משפטיים הנוגעים לזכויות במקרקעין במהלך הליכי פשרה. עם זאת, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט לנדוי, קיבל את הערעור והחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון בבקשת צו המניעה לגופה. ההחלטה התבססה על ההבנה כי טענת החזקה היא טענה כנה ומצויה בסמכותו של בית משפט השלום. השופט לנדוי הדגיש כי יש לפרש את החריג שבסעיף 108(1) לפקודה כך שיכלול גם טענות שמטרתן למנוע פגיעה בזכויות החזקה, גם אם החזקה נובעת מתביעת בעלות. בנוסף, בחוות דעתו החולקת של השופט בן פורת הוסבר כי צו מניעה בדבר החזקה או שימוש במקרקעין היה מאז ומתמיד בסמכותו של בית משפט השלום. התיק הוחזר לבית משפט השלום להחלטה על צו המניעה, כאשר הצו הוגבל לפקיעתו שלושה חודשים לאחר הצגת לוח הזכויות.