ת"צ 4425-01-10

תקציר

בתובענה ייצוגית זו הגישו המבקשים 1, 2 ו-3 תביעה כנגד המשיבות, בה טענו כי שווי המניות שהוצעו ביום 6.1.2009 אינו הוגן. המבקשים ביקשו לייצג קבוצת בעלי מניות שרכשו מניות במסגרת הצעת רכש. המשיבים הכחישו את הטענות. עם זאת, הצדדים הגיעו להסכם פשרה, אותו ביקשו מבית המשפט לאשר. על פי חוק התובענות הייצוגיות, על בית המשפט להחליט אם לאשר או לדחות את הסדר הפשרה על הסף. היועץ המשפטי לממשלה המליץ לאשר את הסדר הפשרה, אך ביקש כמה שינויים. בית המשפט הסכים כי אין לדחות את בקשת האישור והורה על פרסום הסכם הפשרה, כנדרש בחוק. היועץ המשפטי לממשלה ביקש למנות בודק שיעריך את ההגינות והסבירות של סכום הפשרה. אולם בית המשפט סבר כי אין צורך בשלב זה במינוי בודק. תחת זאת, היא תבחן תחילה האם הסכם הפשרה ניתן לאישור בהנחה ששווי החברה תואם את הערכות המבקשים. רק אם בית המשפט ימצא שהסכם הפשרה אינו קביל, ימונה בודק. בית המשפט ביקש גם הבהרות בנוגע לחלוקת סכום הפשרה והסכים עם הצעת היועץ המשפטי לממשלה כי מחצית משכרם של התובעים ושכר טרחת עורכי הדין ישולמו עם אישור הסדר הפשרה והיתרה עם השלמת התשלומים לחברי הקבוצה. הצדדים הונחו לבצע את התיקונים הנדרשים בהסכם הפשרה ולעדכן את בית המשפט עד למועד שנקבע. פסק הדין, שניתן ביום 19.3.2013, מפרט את השלבים לקראת אישור הסכם הפשרה, לרבות פרסום ודיונים נוספים. בית המשפט הדגיש כי הסכם הפשרה טעון תיקונים בהתאם להמלצות היועץ המשפטי לממשלה וכי אישורו נתון לבחינה נוספת.