תפ"ח 7540-12-08

תקציר

הכרעת הדין עוסקת בקטינה שהאשימה את חברתה לחיים של אמה, שהתגוררה עמם, כי אנס אותה במשך 10 שנים. הנאשם הכחיש את ההאשמות. התיק נשען במידה רבה על אמינותה של המתלוננת, שכן העבירות בוצעו לכאורה בנוכחות שני הצדדים בלבד. השופט פירט סתירות רבות בעדותה של המתלוננת באשר למועד ונסיבות התקיפה. כך למשל, המתלוננת התעקשה כי התקיפות התרחשו מדי יום במשך 10 שנים, דבר שנמצא בלתי סביר. השופט ציין גם את התנהגותה החריגה של המתלוננת בבית המשפט, לרבות צחוק וחיוכים במהלך עדותה, ואת התנהגותה התוקפנית כלפי הנאשם במהלך עימות. כמו כן, השופט ציין כי ראיות חיצוניות שהיו יכולות לתמוך בטענות המתלונן חסרות או מושמדות, לרבות רישומי מחשב, ראיות DNA ועדויות של בני משפחה שהתגוררו בבית. השופט הגיע למסקנה כי קיים ספק סביר לגבי אשמתו של הנאשם בשל חולשות עדותה של המתלוננת והיעדר ראיות תומכות. לפיכך, הנאשם זוכה.