תמ"ש 25361-11-10

תקציר

מדובר בתביעת מזונות שהגישה אמו של ילד קטין נגד האב, עמו מעולם לא נישאה. האב, הנוהג על פי הדין האישי, טען כי יש לחשב את המזונות אך ורק על בסיס הכנסתם היחסית של ההורים, ללא התחשבות בגורמים אחרים, וכי יש להגביל את תרומתו ל-500 שקל לחודש. עוד טען כי האם אשמה במצב משום שידעה על מצבו הכלכלי לפני שהחליטו להביא ילד לעולם. האם, שאין לה כל שיוך דתי, דרשה 1,500 שקל בחודש עבור אחזקת הילד, כולל דמי גן. בית המשפט מתייחס תחילה לסוגיה המקדמית האם מזונות הקטין צריכים להיות כפופים לדין האישי העברי או לחוק לתיקון דיני המשפחה. היא מוצאת כי האחרון חל, שכן הצדדים מעולם לא נישאו. עוד נמצא כי הכנסות האב גבוהות מכפי שהוא טוען, בשל מקורות מימון לא מוסברים, וכי יש להעמיד את הכנסות האם על 3,700 שקל לחודש, כפי שהסכימו הצדדים. בית המשפט מדגיש את המעמד המיוחד ואת ההגנה המשפטית הניתנת לקטינים, המשתרעת על כל הילדים ללא קשר להשתייכותם הדתית. היא מפרשת את הפסיקה הרלוונטית כך שאין לפסוק מזונות ילדים בסכום נמוך מהנדרש, בהיעדר הצדקה מעשית, וכי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מחייב פסיקה מספקת שאינה נוגדת את תקנת הציבור. בהערכת צרכיו של הקטין, בית המשפט קובע אותם על 3,135 ₪ לחודש. עוד נקבע כי יחס ההכנסות של הצדדים יעמוד על 58% עבור האם ו-42% עבור האב. בהתחשב בעיקר במגוריו של הבן עם אמו ובמצבו הכלכלי של האב, מייחס בית המשפט לאב הכנסה של 2,065 שקל בחודש. מסקנת בית המשפט היא כי על האב להשתתף באופן שווה בצרכי הילד, בנוסף לגן הילדים ולהוצאות רפואיות חריגות. היא קובעת את התשלום החודשי על 1,500 שקל, צמוד למדד, בתוספת מחצית מדמי הגן הפרטי של הילד עד 300 שקל בחודש, ומחצית מכל הוצאה רפואית חריגה. ההחלטה תקפה מיום הגשת התביעה והאב נדרש לשלם גם סכומים שנצברו וריבית. האב חויב לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 2,500 ₪, תוך התחשבות באמצעיו המוגבלים ובייצוגה המשפטי של האם על ידי הלשכה לסיוע משפטי. פסק הדין מדגיש את חשיבותו של עקרון טובת הילד ושוויון, וקובע כי כל תוצאה אחרת תהיה בלתי סבירה ומנוגדת לעקרון תום הלב. עוד מציין בית המשפט כי נסיבות ההתעברות של הילד, באמצעות טיפולי פוריות, מצביעות על הסכמה משותפת להורות. לבסוף, ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים של הצדדים.