עת"מ 36305-02-12

תקציר

טענות המשיב בתיק זה מתמקדות בדחיית טענות העותר כי יש להעניק לו מקלט בישראל. עניינו של העותר נעדר לטענת המשיב, שכן העותר אינו עומד באמות המידה המפורטות באמנת הפליטים. טענותיהם על רדיפה אישית מצד בוקו חראם לא הועלו במהלך הראיון הראשוני ואינן משכנעות. סיפורו של העותר חסר בהירות ועקביות, ומציין כי חנותם נשרפה בשנת 2009 אך עזבה את ניגריה רק בשנת 2011. הם גם לא הצליחו לבקש סיוע מהרשויות הניגריות או אפילו לעבור לאזור אחר בתוך המדינה. החלטת המשיב סבירה, ובית המשפט אינו רואה עילה להתערב; העותר אינו זכאי להיות פליט על פי אמנת הפליטים. יתר על כן, מחויבותה של מדינת ישראל לאמנה אינה כזו שתחייב קבלת טענות סרק. עתירת העותרים נדחית, והם אחראים לכיסוי הוצאותיו המשפטיות של המשיב. פסק דין זה מחייב, ניתן בהעדר הצדדים, ונסגר באופציה של ערעור.