רע"א 16198-08-24

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך רכושי בין מבקש שבבעלותו חניון וחנות קמעונאית לבין משיב שהשכיר בשכירות משנה חלק מהחניון מהמבקש. הנכס המושכר בשכירות משנה פועל כיום כחנות קמעונאית עם "מחסן" והמבקש והמשיב חלוקים ביניהם על השימוש בנכס זה, שכן לטענת המבקשת המשיב בונה על הנכס בית כנסת או מוסד ציבורי בניגוד להסכם השכירות ביניהם. הסכם השכירות קובע כי הנכס ישמש אך ורק למכירת כלים חד פעמיים ותשמישי קדושה, וכן לתפילות ולימוד בשעות העבודה בלבד. המבקש ביקש לפנות את הנכס בתוך 90 יום שכן הקרקע נמצאת בבעלות צד שלישי המתכוון להרוס את הנכס ולפתח את הקרקע. בית משפט השלום בירושלים קיבל חלקית את בקשת המבקש לסעד זמני, האוסר על המשיב להקים במקרקעין בית כנסת או מוסד ציבורי כלשהו. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אשר נדחתה על ידי ערכאת הערעור. ערכאת הערעור נימקה החלטה זו בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הפרוצדורלית בעניין סעד זמני וטענה כי בית משפט קמא איזן כראוי בין האינטרסים השונים ושקל את כל הגורמים הרלוונטיים. בנוסף, ציינה ערכאת הערעור כי טענות המבקש בדבר בנייה ללא היתר אינן נתמכות. מאחר שלא התבקשה תשובה לבקשת רשות הערעור, לא נפסקו הוצאות, והפיקדון של המבקש הוחזר.