ע"ע 300303/98

תקציר

הערעור מתייחס לנסיבות סיום העסקתם של חמישה מערערים שעבדו במשתלה שבבעלות המשיב. השאלה העיקרית היא האם המערערים פוטרו או התפטרו, דבר שיקבע את זכאותם לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בית הדין האזורי קבע כי המערערים התפטרו על סמך התנהלותם, והביא לדחיית טענות אלה. המערערים טענו כי המשיב סירב להעסיקם, ויש לראות בכך פיטורים. עם זאת, בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהתבסס על התרשמותו מהעדויות והעדיף את גרסת המשיב. לפיכך, הערעור בעניין זה נדחה. הסוגיה השנייה נוגעת לתשלום עבור משכורת אוגוסט 1992, דמי הבראה ופדיון חופשות. בית המשפט המחוזי הורה למשיבה לשלם סכומים אלה, ובית המשפט לערעורים נעתר לכך, והורה על תשלומים נוספים לתשלום מלא של דמי חופשה למערערים 1 ו-2, מאחר שהמשיבים לא טענו להגנתם את טענת ההתיישנות. גם ערעורו הנגדי של המשיב בעניינים אלה נדחה, לרבות טענתו לקיזוז בגין גניבות לכאורה שביצעו המערערים, שלא הוכחה. עוד נקבע בפסק הדין כי לא ייפסקו הוצאות למי מהצדדים בשל ההצלחה החלקית של ערעור המערערים.