רע"א 9776-06-21

תקציר

בית המשפט החליט לאפשר ערעור על פסק דין קודם הקשור לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה המקורית הוגשה על ידי ר.ש., שעברה תאונה ביום 3.9.2019, הוכרה כתאונת עבודה, ותבעה פיצויים מחברת מנורה ביטוח. מנורה ביטוח ביקשה להציג ראיות הסותרות את הערכת המוסד לביטוח לאומי לגבי נכותו של ר.ש. וביקשה למנות מומחים רפואיים בלתי תלויים להערכת מצבו. חברת הביטוח טענה כי הערכת הוועדה הרפואית אינה שלמה, שכן היא לא התייחסה להיסטוריה הרפואית של ר.ש. ולתאונות קודמות, וכי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונותיו. בית משפט קמא דחה טענות אלה, והביא את מנורה ביטוח לערער. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את הבקשה ואת החלטת בית משפט קמא, הסכימה עם עיקרי טענותיה של חברת הביטוח. נמצא כי לוועדה הרפואית אין גישה לתיקו הרפואי המלא של ר.ש., וכי לא נמסר לה על תאונות קודמות ועל עברו האורתופדי. בית המשפט הדגיש את משמעות המחדלים הללו, ובמיוחד את הצהרתו השגויה של ר.ש. כי לא חווה כאב דומה בעבר, שלא תוקן על ידי עורך דינו. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי במקרה זה קיימות נסיבות חריגות המצדיקות קבלת ראיות נוספות הסותרות את ממצאי הוועדה הרפואית, שכן ישנן אינדיקציות לכך שהוועדה לא הייתה מודעת להיסטוריה הרפואית של ר.ש. או התעלמה ממנה. משכך, התקבל הערעור, והתיק יחזור לבית המשפט קמא למינוי מומחים רפואיים להערכת נכותו של ר.ש. בנוסף, חויב המשיב, ר.ש., בהוצאות המבקש, ללא קשר לתוצאה הסופית, בסך של 5,000 ₪.