בש"פ 4398/16

תקציר

בדיון בערעור דחה בית המשפט את הטענות לשחרור המערער ממעצר עד לסיום המשפט. בית המשפט הפנה לסעיפים בחוק סדר הדין הפלילי, המפרטים את התנאים הדרושים למעצרו של נאשם עד למשפט: ראיות המצביעות על סבירות סבירה להרשעה, עילות מעצר ואין חלופה מעשית למעצר. המערער חלק על נקודות אלה, וטען כי אין די ראיות הקושרות אותו לאישום העיקרי של מטען חבלה שני שגרם להרוגים. עם זאת, הוא הודה במעורבות במכשיר ראשון, שלמרות התקלה הפגין כוונה. למרות טענותיו, ראיות והצהרות של עדי ראייה הצביעו על מעורבותו בשני המקרים. בשל עברו הפלילי, לרבות הרשעות קודמות בעבירות אלימות, קבע בית המשפט כי נשקפת ממנו סכנה סטטוטורית. המערער טען להקלה בעונשו בשל תפקידו המינורי לכאורה בארגון הפשיעה ותפיסת הפליה ביחס לנאשמים אחרים. בית המשפט דחה זאת, תוך הדגשת פעילותו העבריינית המתמשכת והמשמעותית. בית המשפט ציין גם כי מורכבות התיק תרמה לעיכובים, אך טען כי התנאים הקיימים מצדיקים את המשך מעצרו. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ואישר את מעצרו של המערער.